#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תמט.
האם רבב על הבגד מצד אחד או משני צדדים חוצץ? "	"לת""ק מצד אחד אינו
חוצץ משני צדדים חוצץ. לר' יהודה משום ר' ישמעאל אף מצד אחד חוצץ. לר' יוסי משום ר' ישמעאל של ת""ח א""נ
מגבות חשובות של בלנים מצד אחד חוצץ ושל בור משני צדדים."	שבת קיד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנ.
חלבי שבת האם קריבים ביוה""כ או ביו""ט ומנלן?
"	"לר' ישמעאל קריבים בין
ביוה""כ ובין ביו""ט, דס""ל דנדרים ונדבות קריבים ביו""ט וא""כ ק""ו שחלבי שבת קריבים
ביו""ט, ומהריבוי 'עולת שבת בשבת' למד שקריבים גם ביוה""כ. לר""ע קריבים ביו""ט ואין קריבים
ביוה""כ, דס""ל דנדרים ונדבות אין קריבים ביו""ט ואיצטריך הריבוי 'שבת בשבת' לרבות חלבי שבת שקריבים
ביו""ט, ומהמיעוט 'בשבתו' התמעט שאינם קריבים ביוה""כ."	שבת קיד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנא. האם היו תוקעים ביוה""כ שחל בע""ש ומדוע 1) למ""ד חלבי שבת קריבים
ביוה""כ 2) שידעו שמותר בקניבת ירק מהמנחה 3) שידעו שחלבי יוה""כ אין
קריבים בשבת? "	"1) ליהודה בריה דר""ש היו תוקעים כדי שיבינו שהוא
יום הקל, ולכשיחול יוה""כ במוצאי שבת ולא יתקעו ידעו שמותר להקריב בו חלבי שבת. לר' זירא לא היו תוקעים
דכהנים זריזים הם, ובקיאים בדיני התורה ואין צריכים סימן <sup>רב</sup>.<br>2) לא היו תוקעים. לרב יוסף
שאין דוחים שבות להתיר. לרב שישא בריה דרב אידי דשבות רחוקה לא התירו, ודבריו נדחו ממשנה שגם שבות קרובה לא
התירו.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה ליתקע) שלזה אין צריך תקיעה שהרי גם אם הם שווים אין
מקריבים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רב.  והרשב""א בתי' ב' כתב
לפי שאין דוחין שבות להתיר.</span>"	שבת קיד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנב.
באלו אופנים קניבת ירק 1) מדאורייתא 2) מדרבנן
3) ומדוע הותרה ביוה""כ, ודוקא מהמנחה? "	"1) כתבו התוס' (ד""ה
לעולם) שעושים דק דק דדמי לטוחן א""נ במחובר.<br>2) בתלוש ועושה חתיכות גדולות.
ואסור לרש""י משום דטרח משבת לחול <sup>רג</sup>.<br>3) הותרה מפני עוגמת נפש.
לפירוש רש""י היינו שמתעסק עם אוכל ביום הכיפורים, ולכן דווקא מהמנחה שהוא רעב <sup>רד</sup>.<br><br>פ ר ק ששה עשר - כל כתבי<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רג.  והרשב""א כתב
שבירושלמי פירשו הדחת ירק. ובשם רש""י כתב להסיר העלים הרעים והקשה דהיינו בורר [והמ""מ בפ""א
משביתת העשור ה""ג יישב דהכל מין אוכל אחד ואין העלים הללו פסולת גמור].
<br>רד.  והרשב""א פירש
שהתירו ביוה""כ לקנב כדי שלא יצטרך לערב לתקן את הכל וירעב ותהיה נפשו עגומה ומה שהתירו רק מהמנחה י""מ שקודם למנחה נראה כמתקן לצורך היום אבל מן המנחה ולמעלה
דרכם של בני אדם לתקן מאכלם לצורך הערב, וי""מ שקודם למנחה נפשה מתאוה לאכול וחוששים דלמא אתי למיכל אבל
מן המנחה ולמעלה כיון שהוא קרוב לעת האוכל דומה כמי שיש פת בסלו ולא חיישינן דלמא אתי למיכל.</span>"	שבת קיד: - קטו. ותוס'		
